©2016-2018 created by Ortal Svetlana Bekker Adv.

כל הזכויות שמורות למשרד עוה"ד משה כהן זאדה

כתובתנו: מנחם בגין 144, תל אביב, מגדל מידטאון קומה 42 מיקוד 6492102

Please reload

כתבות אחרונות

נחלות חקלאיות – הרבה יותר מאדמה חקלאית

עוד הרבה לפני קום המדינה, צורת ההתיישבות הנפוצה בארץ ישראל הייתה באמצעות האגודה שיתופית. דרך התיישבות זו נועדה להגשים את האידיאל החקלאי – התיישבות עובדים ועבודת כפיים. דרך זו התנהלה בצורה ייחודית, הקרקעות בהם התגוררו העובדים ואותם עיבדו, היו בבעלות קק"ל (ולאחר מכן בבעלות המנהל), קק"ל והמנהל חתמו על הסכם עם האגודה השיתופית החקלאית ועפ"י ההסכם הוקצתה משבצת חקלאית לטובת חברי האגודה, והם בתורם בנו עליה את בית מגוריהם ועיבדו את יתר האדמה בנחלה. מכאן נולד השם השגור "הסכם משבצת" או "הסכם משולש". בהתאם להסכמי המשבצת, כאשר בר רשות בנחלה נפטר, על זכויות בר הרשות לעבור בשלמות לבן/בת זוגו/ה ואם אלו אינם בין החייבם על זכויות בר הרשות לעבור בשלמותם לבן אחד אשר ימשיך לתחזק ולקיים את המשק החקלאי.  לימים, נחלות רבות כבר אינם משמשות לעיבוד חקלאי, בר הרשות נפטר אולם הותיר אחריו מספר ילדים אשר אף אחד מהם לא מקיים משק חקלאי ששנים כבר אינו פועל בנחלה. המציאות שהשתנתה באופן קיצוני אינה הובילה לכל שינוי במערכת הנורמטיבית אשר מסדירה את הנחלות, והמטרייה המשפטית נותר בעינה.

 

הדרך הייחודית בה ניתנו הנחלות לאגודות השיתופיות, ייצרה סוגיות משפטיות מורכבת בנוגע למערכת היחסים שבין הצדדים. שאלות בנוגע לבעלות הקרקע, מהות היחסים, בעלות השלכות משפטיות דרמטיות אולם אינם ברורות כלל ועיקר. שכן הבעלות במקרקעין באופן פורמלי רשום על שם הרשות. אולם לא מופרך לראות במחזיק בפועל במקרקעין (בר הרשות) כבעל המקרקעין. אף זכויות בר הרשות מהוות שאלה משפטית מורכבת וניתן למצוא בהם צדדים הנוטים לדיני המקרקעין וצדדים הנוטים לדיני החוזים. מבולבלים? דעו לכם שאף שופטים רבים אינם בקיאים בכך וטעו לא אחת בסוגיות סבוכות אלו.

 

תשובה לשאלות סבוכות אלו תוכלו למצוא במשרדנו, אשר במשך שנים עקב אחר הפסיקה והחוק, ובעל ניסיון רב בהתנהלות מול אגודות שיתופיות וברי רשות באגודות שיתופיות וייצג לא אחת את הצדדים.

 

כדי שלא תישארו במתח, נגיד את השורה התחתונה: זכויות בר הרשות בנחלה מהוות זכויות חוזיות (ולא זכויות קנייניות), על כן, הסמכות לדון בה נתונה לבית המשפט השלום ולא לבית המשפט המחוזי. כמו כן, זכות בר הרשות, כאמור אינה קניינו של האדם, היא אינה ניתנת להורשה ואינה חלק מעזבונו. על כן, זכות בר הרשות אינה "מתחלקת" בין ילדיו של האדם לאחר מותו.

במקום של סכסוכים, חלילה, יש לפנות לעורך דין מתאים אשר יהיה בקיא במלוא הפרטים.

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Please reload

ארכיב